ראובני נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ

פסק דין

התובע הנו נהג מונית במקצועו ובעל רכב מונית מס' 7760125 מסוג פולקסואגן גולף פלוס (להלן: "הרכב") המשמש את התובע לצורכי פרנסתו כנהג מונית.

הנתבעת הינה יבואנית של רכבי פולקסואגן ומפעילה מוסכים מורשים.

טענות התובע:

ביום 15.9.10 הגיע התובע למוסך המרכזי של הנתבעת בחיפה לטיפול ברעידות ונקישות ממנוע הרכב. הנתבעת בדקה את הרכב וקבעה כי יש להחליף את גל הזיזים ואת מרימי השסתומים בראש המנוע. בתמורה לתיקון שילם התובע לנתבעת סך של 7,447 ₪.

התובע טוען כי מיד עם יציאת הרכב מהמוסך המשיכו הרעידות ברכב ולא נותרה לו כל ברירה אלא לפנות למומחה אחר אשר יבדוק את הרכב וייתן חוות דעת נוספת.

התובע טוען כי הנתבעת התרשלה באיתור התקלה, קבעה חוות דעת מוטעית בעניין סוג התקלה וביצעה עבודות תיקון ללא כל צורך ותוך החלפת חלקים מיותרים ללא כל קשר לתקלה.

התובע טוען כי עקב אי גילוי התקלה בזמן סביר ואי ביצוע התיקון תוך זמן סביר, הוא נאלץ להשבית את הרכב במוסך הנתבעת במשך 7 ימי עבודה כאשר היה על התובעת, כבעלת הידע והמיומנות הדרושים לתיקון מקצועי של הרכב, לפעול תוך שעות ספורות לאיתור נכון ומקצועי של התקלה ולבצע את התיקון בתוך שעות ספורות.

התובע דורש פיצוי כספי בסך של 7,447 ₪ בתוספת אובדן הכנסות בסך של 3,500 ₪.

טענות הנתבעת

מנגד, הנתבעת טוענת, כי התקלה אירעה זמן רב לאחר תום תקופת האחריות לרכב אשר הסתיימה ביום 20.8.2010, וחרף זאת, הנתבעת העניקה לתובע הנחה והאחרון חויב רק ב – 50% מעלות החלקים שהוחלפו ברכבו לפנים משורת הדין, וכי התיקון נעשה בצורה מקצועית וללא דופי על ידי אנשי מקצוע המומחים בתחום.

הנתבעת טוענת, כי החלפת גל זיזים במונית בוצעה ביום 05.09.10 ולאחר יומיים שב התובע למוסך הנתבעת והתברר כי נשברה כוסית מתחת לזיזים. תיקון זה בוצע במוסך הנתבעת. תיקון זה הסתיים לאחר שהיית המונית במוסך הנתבעת במשך שבעה ימים, משלא התקבל החלק הנחוץ בתוך פרק זמן מוקדם יותר.

הנתבעת טוענת כי רק ביום 7.10.2010, ולאחר שהרכב "גמע" כ- 5,000 ק"מ נוספים ולא מיד עם יציאת הרכב מהמוסך לאחר התיקון הראשון, כפי שטוען התובע בכתב תביעתו, הגיע התובע עם רכבו למרכז השירות של הנתבעת בחיפה והלין על רעידות ברכב בנסיעה בהילוך שלישי ורביעי בעלייה בלבד וכן רעידות במהירות מעל 100 קמ"ש.

לאחר בדיקת הרכב נמצא כי נדרשת החלפת פעמוני ציריה וצמיגים קדמיים ברכב אלא שהתובע בחר שלא לתקן את הרכב אצל הנתבעת.

הנתבעת טוענת, כי התובע מעלה טענות שבמומחיות מבלי לצרף חוות דעת, וכי אין לנתבעת כל חבות להשיב לתובע אובדן הכנסה בשל ימי מוסך בגין תיקון מוצדק שנעשה ברכב.

הנתבעת אף טוענת כי אין כל קשר ישיר או עקיף בין התיקון הראשון לתיקון האחרון וכל אחד מהם בנפרד היה דרוש באותה העת.

דיון והכרעה

כעולה מהיסטוריית הרכב (עותק המסמך צורף לכתב ההגנה), התובע הגיע למוסך הנתבעת ביום 7.10.10 כחודש לאחר ביצוע התיקון הראשון, וטען לקיומן של הבעיות לקמן: "רעידה בנסיעה בהילוך שלישי ורביעי בעלייה רעידה מעל 100 קמ"ש נורת אזהרה חוסר מים דולקת".

על פי עדותו של נציג הנתבעת, מר הישאם דראושה העיד בפני (עמ' 2 לפרוטוקול, סע' 33-27): "לגבי גל הזיזים, החלק הראשון, החלק הזה גרם לרעידת המנוע. אחרי התיקון שעשינו, החלפת גלגל הזיזים הזה, הרכב שוחרר מהמוסך. אחרי יומיים התובע חזר עם הרעש באותו חלק ברכב. בדקנו והיה שבר בעוד כוסית מתחת לזיזים. אמרנו לו שמאחר שקיבל שנתיים אחריות, אני לא אתקן את הראש. אני אבקש מהיצרן אחריות על נזק תוצאתי. אז סוכם שאזמין לו ראש קומפלט. העדפנו לגלגל את זה לפתחו של היצרן, מאחר שמדובר במונית שעושה הרבה קילומטרים, ורצינו לשים לו חלק חדש, ועל כך סוכם ונסגר. הוזמן חלק באיחור. נמסר ללקוח, שאין חלק בארץ והוצע לו רכב חלופי. הוא ביקש שלא, מאחר שאינו יכול להסיע נוסעים עם הרכב החלופי".

מתוך עדותו של נציג הנתבעת עולה כי ראש המנוע בושש להגיע למוסך הנתבעת. התובע טען כי העבודה שבוצעה לצורך הטיפול השני (בעקבות השבר בכוסית מתחת לזיזים) הייתה אמורה להסתיים בתוך זמן קצר יותר מאשר שבעה ימים (עמ' 1, סע' 27-26): ראו עדותו של התובע: "לראש המנוע חיכיתי 7 ימים שיגיע מתל אביב לחיפה כי לא היה להם כלום במוסך. מר דראושה אמר שיש ועדה ושיתקשר להגיד לי איזה פיצוי מגיע לי ועד היום הוא לא התקשר".